זילברמן נ' בזק חברה לתקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

בקשה לסילוק התביעה על הסף.

1.תחילתו של הליך זה בתביעה כספית, ע"ס של 5,000 ₪, שהגיש המשיב/התובע (להלן "התובע") נגד המבקשים/הנתבעים (להלן "הנתבעים").

2.עיון בכתב התביעה, על נספחיו, כמו גם בבקשות הסילוק על הסף שהוגשו ע"י הנתבעים, מלמד כי הנתבעת מס' 1 (להלן "בזק") הגישה נגד התובע, באמצעות בא כוחה הנתבע מס' 2 (להלן "עו"ד שפירא") תביעה על סכום קצוב, בלשכת ההוצל"פ בתל אביב (תיק הוצל"פ מס' 01-40835-10-4).

כעולה מדף פירוט הבקשות וההחלטות שניתנו בתיק ההוצ"פ (נספח ג' לבקשה), התובע לא הגיש התנגדות לביצוע תביעה ומכאן נקטה בזק בהליכי הוצל"פ נגדו לגביית החוב.

3.בתביעתו 'כופר' התובע בחוב בתיק ההוצל"פ, כאשר עפ"י הנטען סכום התביעה כולל סכום החוב בתיק ההוצל"פ (סך של 2,652 ש"ח) ופיצוי בגין עוגמת נפש בעקבות מכתבי התראה המופנים אליו ע"י בזק, באמצעות עו"ד שפירא, ובעקבות עיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצל"פ.

4.הנתבעים הגישו, כל אחד בנפרד, בקשות לסילוק התביעה על הסף. בזק טענה כי משלא הגיש התובע התנגדות לביצוע תביעה, במסגרת תיק ההוצל"פ, הרי שהוא משותק מלהעלות כל טענה שמקומה היה במסגרת תיק ההוצל"פ. עו"ד שפירא, עתר לדחיית התביעה בשל העדר עילה, בשל היותה קנטרנית וטרדנית ובשל מעשה בית דין.

5.בתגובה שהגיש התובע טען כי "ההליך בלשכת ההוצל"פ נעשה שלא בנוכחותו" וללא ידיעתו. בנוסף העלה טענות כנגד חיובו ע"י בזק ב'קנס יציאה' וטענות בנוגע למצבו הכלכלי.

6.לאחר ששקלתי את הבקשה ובחנתיה ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, על נספחיהם, נחה דעתי לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת התביעה על הסף;

כבר נקבע כי "פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו. לאמיתו של דבר, כל מסקנה אחרת תחתור תחת הצורך להגיש כתבי הגנה, או בקשות רשות להתגונן או להתייצב לדיונים" (רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין, סע' 20 לפסה"ד).א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין

כפי העולה מפירוט הבקשות בתיק ההוצל"פ נשוא התביעה, ובניגוד לטענת התובע בתגובתו, אחרון זה לא הגיש התנגדות לביצוע תביעה ומכאן ובחלוף המועד שנקבע להגשת ההתנגדות, רשאית היתה הזוכה (בזק) לנקוט בהליכים נגדו לגביית החוב.

חייב שבחר לא להגיש התנגדות לביצוע התביעה, נחשב כמי שמסכים לנטען בה ומודה בחוב הנתבע ומכאן שהוא מושתק מלהעלות, במסגרת הליך נפרד, טענות הנוגעות לבסיס החיוב.

ככל שהתובע כופר בעצם קיומו של חוב ו/או בסכומו, הרי שהיה עליו להעלות את טענותיו במסגרת התנגדות לביצוע תביעה, כי אז טענות אלה היו מתבררות בפני ביהמ"ש. משנמנע מלעשות כן, אינו רשאי להגיש תביעה נפרדת ולתקוף במסגרתה את הטענות שהועלו נגדו בתביעה קודמת.

7.ככל שבפיו של התובע טענות לעצם ידיעתו על תיק ההוצל"פ (ויש לומר כי טענתו בעניין זה הועלתה בחצי פה, כאשר מנגד טען כי הגיש התנגדות לתביעה) הוא רשאי להעלותן בבקשה מתאימה בתיק ההוצל"פ.

אשר לטענות בנוגע להליכים הננקטים נגדו בתיק ההוצל"פ (הליכים שגרמו לו, עפ"י הנטען, עוגמת נפש) יובהר בשנית כי בהעדר התנגדות לביצוע תביעה, רשאי היה המשיב לנקוט בהליכים לגביית החוב, כולל עיקולים על חשבון הבנק של התובע, וודאי שאין בעצם נקטיתם (כפי שהתובע טוען) כדי להוות עילה לחיוב הנתבעים בפיצוי בגין עוגמת נפש.

ולבסוף אציין כי טענות בנוגע למצבו הכלכלי של התובע יכולות להיות רלוונטיות לעניין אופן תשלום החוב ולא לעצם הזכאות לגבייתו. התובע יכול להעלות טענות אלה במסגרת תיק ההוצל"פ.

8. לאור כל האמור, אני מורה על מחיקת התביעה.

לפנים משורת הדין ומשלא התקיים בפני דיון במעמד הצדדים, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד חשון תשע"א, 22 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.